ד"ר גלית גולדז'ק-קוניק, מנהלת היחידה לתזונה ודיאטה של כללית במחוז חיפה וגליל מערבי,
לכבוד חג השבועות הקרב שהוא גם חג מוצרי החלב, מתייחסת לסוגיה של צריכת מוצרי חלב, השנויה במחלוקת – האם זה מועיל או מזיק לגופנו?
מדוע כדאי לצרוך מוצרי חלב?
מוצרי חלב הינם מקור מצוין לחלבון בעל זמינות ביולוגית גבוהה, כלומר חלבון איכותי, שנספג היטב והגוף יכול להשתמש בו לצרכיו בצורה מיטבית, כמו כן הם גם מקור טוב לסידן, החיוני לרבים מתפקודי הגוף: ויסות קצב הלב, העברת מסרים עצביים, גירוי הפרשת הורמונים, קרישת דם, בניית השלד ושמירה על בריאותו.
בכל הקשור לצמיחה וגדילה בילדות ולצפיפות עצם, מחקרים מראים כנראה יתרון למוצרי החלב כמקור לחלבון ולסידן. נוסף על זאת, מספר מחקרים הוכיחו קשר חיובי בין צריכת מוצרי חלב והורדת לחץ הדם (כחלק מדיאטה DASH), בריאות הלב, איזון סוכרת ואפילו ירידה במשקל.
מאידך, התזונה הים תיכונית שהינה בעלת התמיכה המדעית הנרחבת ביותר ליעילותה במניעת מחלות לב, סוכרת ומצבים בריאותיים נפוצים אחרים, דווקה אינה ממליצה על צריכה מרובה של מוצרי חלב, אלא על צריכה מתונה ובעיקר של מוצרי חלב טבעיים ומותססים כגון יוגורטים וגבינות טבעיות. בתזונה הים תיכונית, הקטניות והאגוזים מהווים תחליף למוצרי חלב מבחינת אספקת הסידן והחלבון וכמו כן היא ממליצה על צריכת דגים מרובה.
התזונה ההודית המסורתית גם היא תומכת באכילת מוצרי חלב פרה, וטוענת כי הוא מאריך חיים, מחזק רקמות, מומלץ לחלשים, מרגיע, טוב למוח ולמערכת העצבים, מגביר את יצירת חלב אם, עוזר ביציאות חלקות, מקרר את רקמת הדם, מעלה חשק מיני ומגביר את אש העיכול. גם האנתרופוסופיה מאמינה כי חלב פרה מכיל כוחות חיים, תומך ומחזק. הם ממליצים על מוצרי חלב אורגניים ובייחוד מומלץ היוגורט ומוצרי חלב מותססים כיוון שהם מכילים חיידקים חיים = כוחות חיים.
לאחרונה, התחום המחקר בנושא המיקרוביום (חיידקי מעיים) תפס תאוצה במחקר העולמי וגם כאן אצלינו בארץ ונראה כי קיים קשר בין אוכלוסיית חיידקי המעיים שלנו השמנה וסוכרת.
מדוע לא כדאי לצרוך מוצרי חלב?
בבסיס הטענות שכנגד מוצרי החלב נמצאים תומכי התזונה הסינית והנאטורופתים. הנאטורופתים טוענים, כי משפחת היונקים, שאנו נמנים עמה, עוברת בטבע לתזונה צמחונית אחרי ההנקה ולמעשה רוב היונקים אינם צורכים חלב אחרי הגמילה מחלב האם. הטענה היא, שאנזים הלקטאז, איתו אנו נולדים, אמנם מפרק את סוכר החלב, אבל ברגע שאנחנו נגמלים מחלב האם, יכולת ייצור האנזים הולכת ופוחתת ולכן כמעט כל האוכלוסייה רגישה, בצורה כזו או אחרת, לחלב. הנאטורופתים טוענים כי צריכת חלב ומוצריו גורמת למגוון תסמינים מוכרים, כדוגמת ליחה, שיעול, אסתמה, פריחה ודלקות אוזניים.
בתזונה הסינית המסורתית ולמעשה גם ביפן לא צורכים כמעט מוצרי חלב. ממחקרים עולה שאצל נשים סיניות השכיחות של מחלות מערביות, כגון אוסטיאופורוזיס, סרטן ומחלות לב, נמוכה יותר. בנוסף, תופעות של גיל המעבר גם הן פחות נפוצות. אחת הסברות היא שהשוני בהרגלי התזונה כלומר, אי אכילת חלב ומוצריו ואכילת יותר דגנים, קטניות וסויה מסייע לבריאותן הטובה יותר. אולם, יש לציין כי הנושא שנוי במחלוקת במחקר הרפואי ולא הוכח. גורמים רבים נוספים כמו גנטיקה, מסת הגוף ואורח החיים הינם בעלי השפעה ניכרת על מחלות אלו.
מהי אלרגיה או רגישות לחלב?
חשוב להבדיל בין רגישות לסוכר החלב – הלקטוז, ובין אלרגיה לחלבון החלב.
הרגישות ללקטוז, נובעת מחוסר או מירידה משמעותית באנזים הלקטאז, האחראי לפרוק הלקטוז. ירידה זו מתרחשת באופן טבעי עם העלייה בגיל, אולם שונה בין אדם לאדם ובין אזורים שונים בעולם בשל הבדלים גנטיים.
אלרגיה לחלבון חלב הרבה יותר נדירה, היא תגובה אימונולוגית (חיסונית) לאחד או יותר מחלבוני החלב ומופיעה אצל 2%-6% מהילדים בשנות הינקות והילדות המוקדמות ולרוב חולפת עד גיל 5. שכיחות האלרגיה לחלבון חלב במבוגרים היא 0.5%-0.1% בלבד. במצב של אלרגיה לחלבון חלב אכן אסור לצרוך חלב ומוצריו בכלל.
ניתן לאתר רגישות ללקטוז, או אלרגיה לחלבון חלב בבדיקות מעבדה. רצוי לאבחן אותה על מנת לדעת בוודאות האם כדאי להפחית מצריכת מוצרי החלב או להחליפם. התסמינים השכיחים לרגישות ללקטוז הם: קשיי עיכול, גזים או נפיחות בבטן ואפילו שלשול לאחר צריכת מוצרי חלב ובייחוד לאחר שתיית חלב ניגר, העשיר במיוחד בלקטוז.
אז מה ההבדל בין מוצרי חלב עיזים ומוצרי חלב פרה?
מוצרי חלב עיזים מכילים פחות לקטוז מהמוצר המקביל מחלב פרה, ולכן הם מומלצים יותר לאלו הסובלים מרגישות ללקטוז. אולם, הם אינם נטולי לקטוז וחלקם אף מכילים כמות גדולה ממנו. נוסף על זאת, מוצרים אלו מומלצים בנאטורופתיה מכיוון שהם נחשבים כפחות "אלרגנים" ולכן לא יגרמו לתסמיני הליחה, שיעול וכו'. רצוי לציין, כי אנשים שיימצאו בעלי אלרגיה לחלבון הפרה, ב-50% יסבלו גם מאלרגיה לחלב עיזים, כבשים או לסויה.
מהם התחליפים התזונתיים למוצרי חלב?
סרדינים על עצמותיהם וקטניות, שכוללות גם את הסויה, יכולות להוות תחליף הולם לאספקת הסידן והחלבון. מוצרים נוספים מעולם הצומח שעשירים בסידן הם טחינה, שומשום, זרעי חמניות או דלעת, פירות יבשים ודגנים מלאים. ירקות ירוקים אמנם בחלקם עשירים בסידן, אולם מכילים הרבה אוקסלאטים המקטינים את ספיגתו במעי.
אנשים שרגישים ללקטוז, אבל אינם מתנגדים לצריכת חלב באופן כללי, יכולים לנסות לצרוך מוצרי חלב מופחתי לקטוז כמו גבינה צהובה, חלב דל לקטוז, קוטג', מוצרי חלב עיזים, חלב ומוצרי חלב סויה.
חשוב גם לזכור שאנחנו מפרישים סידן מהגוף או מונעים את ספיגתו, ולכן כדאי לדעת שמלח וקפאין בצריכה מוגזמת גורמים להפרשה מוגברת של סידן בשתן ולכן כדאי לצמצם ולא להגזים בצריכתם.
לסיכום:
איש באמונתו יחיה – לאלו המאמנים כי החלב מזיק לבריאותנו, אני ממליצה לצרוך מזונות היכולים להחליף את החלב מבחינת תזונתית, כמו מוצרי סויה, קטניות, זרעים ואגוזים ולאלו שאינם מתנגדים לצריכת מוצרי חלב וגם אינם אלרגים או רגישים ללקטוז – מומלץ להמשיך לצרוך מוצרי חלב בהנאה מרובה.
חג שבועות שמח ובתיאבון!
צילום: דוברות כללית.
יוכי באואר
דוברת הכללית במחוז ואחראית יח"צ
