חג הסוכות

"בסוכות תשבו שבעת ימים. למען תדעו כי בסוכות הושבתי את בני ישראל בהוציאי ממצרים".

תחילתו של מנהג הישיבה בסוכה

עם ישראל מצווה לשבת בסוכות שבעה ימים. הסוכות כנגד ענני כבוד שהיו בזכות אהרון הכהן. בתחילה ה' עשה לעם ישראל סוכות ממש, ולאחר שראה שאינם מתלוננים ומקבלים באהבה אף את חוסר הוודאות פשוט מכיוון שה' הבטיח, עשה להם ענני כבוד. העננים הגנו מארבע הרוחות, מכל מיני מזיקים רוחניים ופיזיים (גשם, רוח  וזוחלים למיניהם). כמו כן, מלמעלה ומלמטה: הענן התחתון היה מיישר את הדרך, חז"ל אומרים שאף גיהצו את הבגדים. שהרי איך אפשר ללכת במדבר ארבעים שנה ללא תנאים סניטריים והיגייניים, ללדת, לגדל ולהקים משפחה בתנועה, כשהיעד ברור, אך לוח הזמנים אינו מוגדר (עד חטא המרגלים, היות שם נגזרה הגזרה שנה כנגד יום בשל לשון הרע על הארץ הקדושה)? שהרי לא הייתה אפשרות לזרוע ולקצור, להיות כל הזמן בתנועה ולאכול אוכל v.i.p, המן שהוא מזון מלאכים פשוט נבלע באיברים. ועל זה נאמר: "זכרתי לך חסד נעוריך לכתך אחרי במדבר בארץ לא זרועה". הענן השביעי היה מראה להם את הדרך.

מנהג הכנסת האורחים כחלק אינטגרלי מאירוח בסוכה

ה' בוחר את הזמן לקיום התזכורת לענני הכבוד שהגנו  על עם ישראל (את חג הסוכות) בסוף הקיץ. כדי להראות לכל אומות העולם כמה חביבה המצווה, בשעה שכולם נכנסים לבתים ומכינים את תנורי ההסקה לחורף, עם ישראל עסוק בבניית סוכה ואף מתכנן את הכנסת האורחים שבראשם האבות אברהם, יצחק ויעקב, משה, אהרון, יוסף ודוד רועי עם ישראל, ואף הם מצטרפים לאירוח, כל אחד ביומו, וזוכים לכיסא כבוד שמיועד עבורם. שבעת האושפיזין מסמלים בעם ישראל את הנתינה ללא כל ציפייה לתמורה. חייהם היו מאופיינים בייסורים ובגלויות. וכדאי שנדע שעצם נדידתו של עם ישראל בגולה הייתה גם להפיץ את תורת ה'. לא כל העמים ראו זאת וזכו להכיר שבעצם ההישרדות הבלתי מובנת של עם ישראל חייו הם על-טבעיים, אך הבטחת ה' על נצחיותו של עם ישראל מדברת בעד עצמה. הסוכה גם מסמלת את עם ישראל עם מהותו ושליחותו במסר שהעולם הזה הוא ארעי.

בניית הסוכה בעיני ההלכה היהודית

ההלכה אומרת שאת כל עיסוקיו יעשה האדם בסוכה: אכילה, שינה, לימוד וכולי, ורצוי מאוד לכבד את הסוכה בשל קדושתה. אומרים שהסוכה מוקפת. יש מנהג חסידים שלא נוהגים לישון בסוכה מפאת קדושתה. תארו לכם שזוג שנישא יוצא פעם בשנה במשך עשרות שנים ובשמחה לשבוע, אבל לא בבית מלון, אלא בצימר, ולא בצימרים שאנחנו מכירים, אלא משהו ברמה של סוכה, פשוט כדי לחזק את הקשר ביניהם? אין ספק שזה לא בנמצא, אבל מה שקשור בקשר הזוגי של עם ישראל לד' הוא מעבר לקריטריונים האלה.

הסוכה כסמל

הסוכה גם מסמלת את החיים הארעיים שלנו: שבעה ימים כנגד שבעים שנה, כדי להזכיר לנו שעם כל זה שיש סיכוך, גם אם הוא מגן, הוא זמני. יש מצווה של ארבעת המינים: אתרוג – יש לו טעם וריח, משול ללבו של האדם, ולאדם שיש בו תורה ומעשים טובים. הדס – יש לו ריח ואין לו טעם, משול למי שיש לו מעשים טובים ואין לו תורה. כפות תמרים –  יש לו טעם ואין לו ריח, משול לאדם עם תורה ללא מעשים טובים. וערבה – שאין לה לא טעם ולא ריח, כלומר אין לה תורה ואין לה מעשים טובים. כולם נאגדים ביחד ומנענעים אותם לארבע רוחות השמים, למעלה ולמטה, וזהו כוחו של עם ישראל, אחד משלים את השני, וכשיש אחדות אי אפשר עליהם. עוד בעניין ארבעת המינים: להדס צורת עיניים, לערבה צורת שפתיים, לאתרוג צורת לב, וללולב צורת שדרה. אלו הם ארבעה איברים חשובים בגוף שמושכים שפע, או חלילה להפך. קידוש האיברים מושך שפע. הגימטריה של כולם יחד גם כן שבע.

מצווה לחגוג ובעיקר לשמוח

לפני יום כיפור דיברנו על העצמה של כוח הדיבור ומה היה תפקיד הקטורת בבית המקדש, ובפרט בכיפור, ועד כמה חשוב לקדש את האיברים שלנו שיוצרים קשר בינינו עם העולם החיצון (עין ופה = בניה או חלילה הרס). מצוות הסוכה חביבה על כל חתכי האוכלוסייה בכל גווניה. ונזכיר שבחג הסוכות יש מצווה מפורשת להיות שמחים. לאחר המתח ויישור הלב בראש השנה ובכיפור אומר ה': אני אוהב אתכם שמחים ועל זה נאמר: "ושמחת בחגיך והיית אך שמח". נכון שיש לי דרישות, ועם כל זה אני רוצה אתכם שמחים. הפרשה הנקראת בסוכות עוסקת בהקרבת הקרבנות וענייני החג על פי הציווי מהתורה, כלומר ענייני בית המקדש. ידוע שבית המקדש ישרת את כל העמים על פי הפסוק: "וביתי בית תפילה ייקרא לכל העמים". אומרים שאם אומות העולם היו יודעות איזה שפע צפוי להן בבניית בית המקדש, הן לא היו מרפות מעם ישראל עד שייבנה. תחשבו איזו אטרקציה תיירותית מדהימה הוא היה יכול להיות, וברור שהיה נבחר ללא ספק לפלא עולם אחד ויחיד.

חג סוכות שמח,

נחום תמיר נומרולוג